העסקת עובד או עובדת זר/ה הם תמיד משימה מאתגרת ומורכבת הדורשת ביצוע החלטות בעת מצוקה בריאותית של אדם קרוב.
בין אם העובד הזר מגוייס לטיפול באדם קשיש ובין אם לטיפול באדם צעיר/ילד שהפך לסיעודי קליטת עובד או עובדת שיסייעו למשפחה דורשת הערכות וייעוץ מקצועי.
ההחלטה לגבי קליטת העובד נעשית לעתים קרובות תחת לחץ בשל המצב הרפואי והכללי של בן המשפחה שזקוק לעובד הזר.
בשלב הראשון רוב המשפחות פונות לחברת השמה אשר מתמחה בתחום למרות שחוק הסיעוד מתיר למשפחה גם להביא עובד זר באופן עצמאי.
בני המשפחה שמטפלים בתהליך טרודים בו זמנית בטיפול באדם חולה סיעודי ובבחירת העובד הזר.
בתהליך בחירת העובד הזר יש להביא בחשבון התאמה ויכולת תקשורת יעילה בין העובד הזר למטופל ולשם כך יש לבדוק באילו שפות שולטים העובד הזר והמטופל.
בנוסף, יש לשקול האם לחפש עובד או עובדת, לבדוק איזו הכשרה וניסיון קודם יש לעובד, מה גילו ומצבו המשפחתי של העובד.
בדיקת הניסיון הקודם של העובד/עובדת
חשוב לברר מהו הניסיון הקודם של העובד/עובדת וכן האם נמצא כבר בארץ או שיש להמתין עד שיגיע מארץ המוצא שלו.
המשפחה או חברת ההשמה צריכים לוודא שלעובד יש ויזת עבודה לעובד זר לתקופה ממושכת שתאפשר יציבות.
לבסוף, קיים אתגר רגשי נוסף: המטופל ומשפחתו צריכים להשלים עם העובדה שאדם נוסף עומד להתגורר בבית המטופל.
לקבל את המצב החדש בו העובד הזר והמטופל נמצאים באינטימיות ואינטנסיביות שדורשות תקשורת יעילה, התחשבות, גמישות ויכולת הסתגלות.
לעיתים המשפחה או המטופל מתקשים לסמוך על העובד, חוששים שמא לא יעמוד במשימה ולעיתים מגלים שפשוט אין התאמה בין העובד הזר למטופל.
תהליך קליטת העובד
עם רצון טוב של שני הצדדים, בדרך כלל מצליחים במשימה וקולטים את העובד.
אז חשוב לזכור שלצד חובותיו הרבות לעובד הזר יש זכויות אותן יש להעניק לו בהתאם לחוק הסיעוד.
לדוגמא, העובד זכאי לימי חופשה, לתנאים סוציאליים וכן לביטוח רפואי.
מטרת פוליסת הביטוח הרפואי לספק לעובד הזר רשת בטחון רפואית בדומה לחברות של אזרחים ישראלים בקופות החולים.
חשוב לדעת שאת פוליסות הביטוח הרפואי יש לרכוש אך ורק מסוכני ביטוח שמתמחים בשיווק הפוליסות ויכולים לספק שירות בעת הצורך.
חוק הסיעוד מחייב את המטופל לשלם עבור הפוליסה כל עוד הוא מעסיק את העובד.
במקרה חופשה יש להמשיך ולשלם את הפוליסה על מנת לשמור על רצף ביטוחי שמקנה לעובד טיפול גם בעת חזרתו ארצה מחופשתו